"אינני מסכים למלה אחת שאתה אומר, אך אגן עד-מוות על זכותך להביע את דעתך"
וולטיר
"הטלוויזיה עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת"
שמעון פרס
כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, גם התקשורת הישראלית נחשפת לתהליכים טכנולוגיים, חברתיים ואידאולוגיים, המעמידים במבחן את עולם הערכים האתיים המקובל בה. התחרות החריפה שמציבה העיתונות המקוונת לעיתונות המודפסת, "המרדף אחרי הרייטינג", המכתיב את התנהלותם של כלי התקשורת האלקטרוניים וכניסתם של אמצעי תקשורת ניידים ("הדור השלישי" של הטלפונים הסלולריים) כספקי מידע – הם אחדים מהביטויים לטלטלה העוברת על התקשורת. הלחץ העסקי הכבד שבו פועלת התקשורת הישראלית בגלל ההתפתחויות הללו, משפיע על עולם הערכים שלה ועל תפקודה המקצועי, ומעורר דילמות אתיות עקרוניות ופרטניות. אילוצים מקצועיים – הנובעים מתהליכים קודמים, כמו בעלות צולבת על כלי התקשורת, המקומונים כבית הכשרה עיקרי לעיתונאים, קיומן של מובלעות תקשורתיות גדולות (העיתונות הרוסית, הערבית, החרדית) הפועלות לפי כללים משלהן – הולכים ומחריפים, כתוצאה מקשיים כלכליים שבהם נתונה התקשורת בשנים האחרונות. מסלול אתיקה בתקשורת חותר להתמודד עם תופעות אלו, לייצב את סולם הערכים האתיים הראוי לתקשורת ולהתאימו לתמורות הזמן.
משולחן ראש התחום…
עליית האתר החדש של המרכז לאתיקה היא עבורי הזדמנות להזכיר את החשיבות של העיסוק באתיקה של העיתונאות בסביבת התקשורת החדשה. לא במקרה, בדרך כלל, אנחנו מדברים על "אתיקה עיתונאית" ולא על אתיקה תקשורתית.
