ארז ביטון

משורר,חתן פרס ישראל לשירה תשע"ה (2015), חתן פרס ביאליק למפעל חיים בשירה העברית (2014) וחתן פרס יהודה עמיחי לשירה (2014(היה הראשון שנתן ביטוי, כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, לכאב הדור השני של העלייה מארצות המזרח והמגרב, ובכך פתח לגיטימציה להוויה המזרחית בשירה העברית וסלל דרך למשוררים ולסופרים שביקשו לתת ביטוי לקונפליקט הזהותי המזרחי.בספרו האחרון "נופים חבושי עיניים" (2013 (באה לביטוי שירת העיוורון הייחודית של ארז ביטון. עולם הראיה ממנו נקטע בהיותו בן 11, בעקבות פציעתו הקשה מפצצה שהונחה ליד הבית בעיר לוד, מהווה עבור המשורר מחוז חפץ ומרכז געגוע ממנו הוא שואב את שירתו החדשנית הפותחת צוהר למעמקי התחושות של אדם עיוור. ארז ביטון הינו דוגמת מופת לפריצה מתוך המגבלות לכיוון של יצירה מתמדת ונתינה לכלל מתוך יכולת אישית להתגבר על מעקשים ולבנות מפעל חיים נדיר

ארז ביטון נולד בשנת 1942 בעיר אוראן, באלג'יריה, להורים ילידי דרום מרוקו. 1948 בגיל 11 התעוור בעקבות פציעתו הקשה מפצצה.למד ב"בית חינוך עיוורים" בירושלים ובהמשך למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן . בעל תואר ב.א מהאוניברסיטה העברית בירושלים בעבודה סוציאלית ותואר מ.א בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן .

היה פעיל חברתי במשך עשרות שנים ופעל לקידום האינטגרציה החברתית. עבד שנים רבות כעובד סוציאלי. טיפל באוכלוסיות מצוקה ובקליטת עולים בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 .היה מנהל המחלקה הסוציאלית בשכונת עתיקות ג' באשקלון, ולאחר באור יהודה היה עובד סוציאלי ומדריך לסטודנטים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1964 בהיותו בן 22, פרסם את שיריו הראשונים ברבעון "קשת" ובעיתונות היומית.

פרסום שני ספריו הראשונים "מנחה מרוקאית" (1976( ו-"ספר הנענע" (1979 (נחשבים כציון דרך בשירה העברית. שיריו מופיעים באנתולוגיות בארץ ובחו"ל ותורגמו ל-15 שפות. ייסד בשנת 1982 יחד עם רעייתו רחל את כתב העת הספרותי "אפיריון" ועודד ואיפשר צמיחתם של יוצרים צעירים חדשים. מייסד ( 1994 (ויו"ר המרכז הים-תיכוני הבינלאומי לקשרים ספרותיים ותרבותיים בינלאומיים בינלאומיים במסגרתו קיים עשרות מפגשים בארץ ובחו"ל בנושאי תרבות ובנושא סובלנות בין עמים. בשנת 1986 ביקר בברית המועצות ובשובו נפגש עם מנהיגי המדינה והביא לפניהם את תופעת יהדות רוסיה המופלאה והנכונות הגדולה של יהדות זו לעלות לארץ. .ארז ביטון כיהן מספר שנים כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל, כיהן כיו"ר אירגון נפגעי איבה וכחבר במועצות ציבוריות רבות. נשוי מאז שנת 1981לרחל ביטון קלהורה ואב לבן ולבת.

ספריו:

מנחה מרוקאית, 1976.
ספר הנענע, , 1979.
ציפור בין יבשות, , 1989.
סוליקה – מחזה , , 2000.
תמביסרת ציפור מרוקאית, 2009
נופים חבושי עיניים, 2013
בית הפסנתרים 2015