אורית ישי: דרך לדרך

אורית ישי: דרך לדרך 2014 WAY 2 WAY

הַדֶּרֶךְ יָפָה עַד מְאֹד – אָמַר הַנַּעַר.
הַדֶּרֶךְ קָֹשָה עַד מְאֹד – אָמַר הָעֶלֶם.
הַדֶּרֶךְ אָרְכָה עַד מְאֹד – אָמַר הַגֶּבֶר.
יָֹשַב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
שיר א' מתוך "שירי סוף הדרך" של לאה גולדברג

תערוכת היחיד של אורית ישי מורכבת מקבוצת צילומים גדולי ממדים שצולמו בזמן נסיעה, במעבר מדרך אחת לדרך אחרת, כשהאמנית מצלמת מתוך כלי תחבורה. היא מצלמת דרך החלון, מהפנים הסגור והחונק, את החוץ. התצלומים בתערוכה הם חלק מהסדרה 'הדרך- איפה זה שמה' אותה החלה ישי לצלם ב-2005 והיא ממשיכה לעסוק בה עד היום. סדרה זו הינה מגובשת ורצופה מחד אך מאידך כל תצלום עומד בפני עצמו. רוב הצילומים צולמו בזמן המראה ונחיתת המטוס. המהלך איפשר התבוננות פנימית וחיצונית. האמנית מתארת את חווית הטיסה: "שדה תעופה הוא מרחב אוטופי, אין בו הבחנה בין יום ללילה, קניון בתנועה מתמדת. כריזה המבשרת על המראה או נחיתה בצליל עמום, ריח בשמים מתערבב בריח זיעה בחלל הממוזג הכלוא. מחלל סגור אחד לאחר – לקפסולה מתכתית בעלת יכולת מופלאה להתרומם באוויר ולשייט בו. בסוף המסע ישנה תחושה של שחרור והקלה."
ישי מתמקדת בדרך ובתנועה, לא ביעד הסופי, ללא זמן ומקום ספציפיים. היא מצלמת פרגמנטים מהדרך. הדרך שהיא קו במרחב, מרתקת ומאתגרת, בה נצברות חוויות, הפתעות והיכרויות בלתי צפויות. הדרך, היא לב ליבו של המסע. הדרך אל הדרך, היא שעושה אותה למה שהיא. הנסיעה הינה מעבר, מצב ביניים בין פה לשם, בין מעלה למטה, בין יציב לתנועה ומאפשרת לנוסע להרהר. "לַדְּרָכִים אֵין עֵינַייִם לִרְאוֹת/ מֶה עָמְקוּ חֲלוֹמוֹת הוֹלְכֵיהֶן …" כותב המשורר אברהם חלפי.
מצבים אלו הם המצע ונקודת המוצא של העבודות המוצגות בתערוכה. עבודות בהן קו האופק בים רגוע, מסלולי טיסה שנראים כמצוירים או קומפוזיציות מופשטות, כל אלה משדרים מצד אחד רגיעה ופסטורליה המהולות ביופי ושלווה, ומנגד אנו מודעים למצב של תנועה מתמדת ותזוזה, ולתחושות מתח וחרדה אשר שררו לעתים במרחב כשהעבודות צולמו. "תחושה זו עוברת כחוט מחבר בכל העבודות בהן בוחרת ישי להציג מצבי איום וחרדה הנראים כלפי חוץ כעטופים ביופי ושלווה, כמלכודת יופי. החרדה נמצאת מתחת לפני השטח והיא עשויה להתגלות רק לאחר הפנמת צירוף המילים 'הבל היופי'." (מתוך 'אל המרחב', אורה קראוס בקטלוג 'הדרך-איפה זה שמה', הגלריה העירונית לאמנות רחובות, מאי 2011). תצלומיה של ישי לעיתים קונקרטיים ולעיתים מופשטים יוצרים מרחב אינסופי המאפשר לצופה למלאו בהרהוריו, לשקוע למצולות הים או לעוף השמיימה .

כל העבודות המוצגות בתערוכה: צילום סטילס, הדפס דיו ארכיבי על נייר ארט.