אוצרת: חנה ליפשיץ
"אני בסדר גמור, וגם ירושלים בסדר גמור". משפט זה, שאמר באחד מימי ההולדת האחרונים שלו לחבריו, מלמד עד כמה היו טדי וירושלים בלתי נפרדים. האיש המיתולוגי, עמד בראשה 28 שנים, והפך לא רק לראש העיר הוותיק ביותר, אלא לזה המזוהה עם דו קיום בין אוכלוסיות כה מנוגדות – יהודים וערבים, חרדים וחילונים, מוסלמים, נוצרים ויהודים. יהודה עמיחי, המשורר "איש ירושלים", אמר עליה בשירו שהיא:
"קרוסלה מסתובבת ומסתובבת…ובמקום פילים וסוסים צבעוניים לרכוב עליהם יש דתות שעולות ויורדות וגם מסתובבות על צירן לקול מנגינות משומנות מבתי התפילה".
טדי הנהיג את הקרוסלה הזו, ששמה ירושלים, בדרכו שלו ועל פי חזונו, חלומותיו ואהבותיו, והטביע בה את חותמו בחומר וברוח למען כל תושביה.
בתערוכה הוצגו עבודותיהם של אמנים ידועי שם מהארץ ומחו"ל מתקופות שונות. חלקם הכירו את טדי במשך זמן רב וחלקם במשך זמן קצר בלבד. העבודות מתעדות באהבה את התרשמותם מדמותו כפי שהיא מצטיירת בעיניהם. כולן נעשו , בטכניקות שונות, מתוך הערכה רבה לאיש ולפועלו ודמותו ניבטת אלינו מתוכן כאילו הוא נוכח בינינו.
תודות: למר דוד סוזנה יועץ ראש העיר לאמנות, לד"ר זיוה גבע לוין מנהלת הגלריה העירונית, למר ג'יימס סניידר מנהל מוזיאון ישראל והצוות ולחברת אל- על אשר באדיבותה הובאה התערוכה מלונדון לירושלים.
(מתוך מחזור השירים "ירושלים ירושלים למה ירושלים" בספרו "פתוח סגור פתוח" )
