"כי תעשה הטוב וישר בעיני ה' אלוקיך" דברים י"ב, כ"ח
"הטוב בעיני השמים וישר בעיני אדם" מפרש רש"י
יחסי האתיקה והדתות מתקיימים במישורים שונים. מישור אחד הוא תרומת הדת לאתיקה, וזאת בשני מישורים: המישור האחד הוא הוספת מקור נוסף לשאיבת המוטיבציה להיות איש בעל מצפון ונוהג בדרך אתית, שכן זהו אינו צו פנימי בלבד, כי אם גם צו אלוהי. מישור שני הוא העמדות הדתיות בדבר טיב ההכרעה האתית עצמה, והדת תורמת את תרומתה בהציעה עמדות אתיות שונות. היהדות עסקה בנושאים רבים ומגוונים של המוטיבציה האתית ושל הגדרת ההכרעות האתיות השונות, וכך גם דתות אחרות. חלק גדול מהמפגש שבין הדת והאתיקה נעשה בתחום הרפואה, כגון בהכרעות הנוגעות להפסקת החיים.
מישור שני הוא תרומת הדת לאתיקה. אף שבדרך כלל הצהרת הדת היא שאין היא זקוקה לבקרה אתית, שהרי מהותה של ההתנהגות הדתית היא ההתנהגות האתית, הרי שממקורות רבים אנו למדים שהדת עצמה עומדת בפני בקרה אתית. התנ"ך מלא מקומות בהן נטענו טענות אתיות אפילו כלפי השכינה, מסכת אבות כוללת בתוכה ביקורת אתית מגוונת, וכן מקורות באגדות חז"ל, ובדברי פרשנים אשר דיברו על האפשרות להיות "נבל ברשות התורה".
תחום מיוחד הוא המשמעות האתית של נושאי משרות דתיות – מהם העקרונות האתיים לאורם הם צריכים לפעול, ומהי הביקורת האתית המונעת באדם מלנצל את הדת לרעה, כפי שעשו לדוגמה בניו של עלי במשכן שילה.
התכניות המוצעות הן ימי עיון וכנסים הנוגעים למפגשי הדת והאתיקה במישורים השונים, כתיבת קודים אתיים לנושאי משרות דתיות, מפגשה של האתיקה הדתית עם תחומים מקצועיים מגוונים, וסיורים אתיים-דתיים בירושלים.
משאבי אתיקה בדתות
למאמרים נוספים בנושא, לחץ כאן
